חיפוש
  • יעקב

טעות שלי

אני המון שנים בתהליך הזה - יותר מ-15. חייב להודות, לפעמים זה מביך. אומנם יש שינויים שאני יכול להצביע עליהם: אני כבר לא מפתח אובססיות על גברים, אני גם פחות נמשך מינית אליהם בדרך כלל מאשר קודם, ולפעמים יש לי משיכה לנשים. אבל טרם הגעתי למקום שאני יכול להצהיר שאני נמשך בעיקר לנשים ובקושי לגברים אם בכלל. וטרם התאהבתי באישה. קשה לי להעלות את זה כאן על הכתב, אבל חשוב לי להיות שקוף.


ובכל זאת, אני ממשיך בטיפול (גם מביך לומר). אבל משהו שונה בטיפול הנוכחי שלא היה לי בשנים קודמות ואצל מטפלים קודמים, וזה שינוי בגישה שלי.


מההתחלה בגיל 20 חיפשתי איך לצאת ממשיכה תוך מגדרית. רק תן לי פטנטים: אני צריך לעשות ככה, אבל לא לעשות ככה - דברים נקודתיים שיורידו את המשיכה באותו רגע, בתקווה שהם ייתפסו גם בטווח הארוך. מה שקצת דילגתי עליו זה התהליך - לתת לדברים להתרחש, ובעיקר, להפוך למשקיף על הרגשות שלי במקום המעפיל שרוצה רק לתקן אותם.


הרצון הנואש הזה לתקן נובע מחרדה ופחד. לא נעים לי להרגיש אי-נוחות, אני מפחד ממנו, אז אני מנסה לשלוט בו, לשנות אותו - במקום להסתכל עליו מבחוץ כביכול, מעמדה של מיינדפולנס (קשיבות).


גישת המיינדפולנס אומרת לנשום, לחוות - ולשים לב לאיך שאני נושם וחווה, להפוך למשקיף. העמדה הזאת מאפשרת עבודה מעמיקה יותר על הפצעים מהילדות: על הפצע של הקנאה בילד הזה בחוף הים שהסתובב חשוף חזה והיה כל כך גאה בעצמו ואני ממש לא, על הכאב של הבדידות בעקבות זאת שהבנים האחרים אהבו לשחק ביחד ספורט ואני ראיתי את עצמי כאפס בעניין, על תחושת הניכור מאבא שכמה שרצה פשוט לא הצליח לתקשר איתי ברמה הרגשית העמוקה ולכן פחות הזדהיתי איתו. העבודה העמוקה הזאת היא מה שאחרים אמרו שבסופו של דבר חוללה אצלם את השינוי המיוחל. ומי שנוטה קצת לחרדות וחשיבה אובססיבית כמוני, כדאי אולי למתן באמצעות גישת המיינדפולנס.



122 צפיות

:טלפון 
058.715.2029

:דוא"ל:
jimisrael2012@gmail.com

© 2019  

Brothers Road (Brothers on a Road Less Traveled)