חיפוש
  • יעקב

אבל לא מגיע לי שיהיה לי טוב!

מיד אחרי שפרסמתי את הפוסט אתמול

אני בטוב

, הספקות התחילו לעלות. מיד מצאתי שתי סוגיות בחיי, שתי סיבות להרגיש בושה: כעס על חבר, והעובדה שיצאתי עם שתי בחורות באותו יום. יותר מאוחר כשיצאתי עם החבר'ה (חפשו "חבורה" בפוסט של אתמול) היה לי קשה להתחבר - כי מי אני שאהנה?

באופן אובייקטיבי, שתי הסוגיות הנ"ל לא אמורות להשפיל אותי. אני כועס על חבר, אז צריך לברר מה קרה ואיך מתקדמים. וכל עוד אני לא מנהל רומנים עם שתי בחורות במקביל, מה הבעיה עם זה שגבר בן 39 שרוצה להתחתן יצא עם שתיים לדייט ראשון או שני? זאת לא סיבה להתבייש.

הסיפור שעומד מאחורי הבושה לגבי הדייטים הוא "אני פוגע בנשים האלה - הן יכעסו עלי, ואני ארגיש כמו כלב שהרביצו לו." למעשה אני כבר מרגיש ככה, בלי ששום דבר קרה. למה פתאום הרגשתי ככה בדיוק אחרי שהרגשתי כמו מלך?

נדמה לי שיש לי סיפורים עוד יותר שורשיים, ששמחה היא לא דבר קיימא, שהיא אשליה - שלחיות חיים מאושרים זה לא בשביל אנשים כמוני (מי הם "אנשים כמוני"? אנשים שזה לא בשבילם לחיות חיים מאושרים - היגיון מעגלי). נדמה לי שזה קשור למה שהחוקרת ברנה בראון מכנה foreboding joy - דחיית שמחה, שברגע שחווים שמחה אמיתית, נכנסים הפחדים שהיא תיעלם ולכן דוחים אותה על הסף.

אז אני נושם. מרגיש. מבין. ונפתח לאפשרות של

חיים מאושרים. כי באמת באמת, למה לא?

39 צפיות

:טלפון 
058.715.2029

:דוא"ל:
jimisrael2012@gmail.com

© 2019  

Brothers Road (Brothers on a Road Less Traveled)