:טלפון 
058.715.2029

:דוא"ל:
jimisrael2012@gmail.com

© 2019  

Brothers Road (Brothers on a Road Less Traveled)

ניית'ן

משיכה חד מינית "אז"

 

הייתי מאד סגור ולא סיפרתי על עצמי לאף אחד. האשמה היתה ענקית. התעלמתי מכל הסיפור למשך הרבה שנים, והייתי פעיל מינית בשנות העשרה שלי, תמיד בסתר, דבר שרק העצים את האשמה. אני עקשן, ואף פעם לא הייתי אפילו שוקל את האפשרות "לצאת מהארון". כל פעם שהייתי קורה שזאת האופציה היחידה שיש לי, נכנסתי לדיכאון.

 

מוטיבציה

 

תמיד רציתי לבנות משפחה עם אישה וילדים. גדלתי עם סבא וסבתא, אמא ואבא (למרות שהוא לא היה נוכח) דוד ודודה. זה היה תמיד נראה לי כנורמלי, וזה מה שאני רציתי לעצמי ואני עדיין רוצה. אף אחד לא הציע לי ללכת לטיפול. כשהייתי מדוכא, חיפשתי את הטיפול היחיד שנתן לי איזו שהיא תקווה. באותו הזמן, הייתי מכור לפורנוגרפיה הומוסקסואלית, וכבר קיימתי סקס אנונימי עם גבר. הגעתי לשפל נפשי ורציתי שינוי בחיים שלי. המשפחה שלי לא דתייה, ואמי היתה תומכת בי גם אם הייתי מחליט לחיות חיים הומוסקסואליים מלאים, גם החברים שלי היו מקבלים אותי.

 

משיכה חד-מינית היום

 

אני לא חש משיכה חד מינית בחיים היום-יומיים שלי כמו בעבר. לפעמים אני שם לב לגבר מושך וחושב שהוא חתיך, אבל זה כבר לא מיני. אני הולך למועדון כושר כל יום ורואה גברים ערומים עם מבנה גוף שרירי ואתלטי ולא מרגיש שום התעוררות מינית.

 

אני כבר לא עסוק בהתמכרויות מיניות. הפורנוגרפיה שאני צופה בה היא סטרייטית (בחורות). לפני טיפול, ניסיתי כל מיני מסננים כדי לשלוט על ההתמכרות המינית שלי (עם מעט הצלחה), והיום אני מרגיש חזק מספיק להחליט בשביל עצמי לאיזה אתר אני נכנס. אפילו בלי מסננים, אני לא מרגיש שום פיתוי להסתכל בפורנו של גברים. זה מרגיש לי משעמם.

 

הייתי אומר שחוויתי מחיקה רדיקלית של משיכותיי החד מיניות. אני לא שם לב לגברים סביבי. אין לי עניין בפורנו של גברים, ואני מעדיף להתחבר לגברים כחברים. אני מניח שיכולתי להנות מאינטימיות מינית עם גברים, אבל אני יכול לחיות עם זה בשלום. המטרות שלי בטיפול אף פעם לא היו שלא להרגיש שום משיכה לגברים. היום הרבה יותר סביר שאשים לב לבחורה מאשר לבחור.

 

מה הוביל לשינוי

 

קראתי ספר על הטיפול הזה בשם: Coming Out Straight. זה היה תיאור מדויק של החיים שלי (אבא לא נוכח, ויותר מדי קירבה לאמא). הספר נראה לי הגיוני מאד. הוא זה שהוביל אותי לפסכותרפיה, וזה שינה את חיי.

 

פחות מועיל, או אפילו מזיק?

 

שום דבר לא הזיק. זו היתה, אולי, עבודה קשה, אבל לא מזיקה. אם לא היתה את האופציה הזאת, זה היה מזיק.

 

יתרונות נוספים

 

יש לי בהחלט יותר בטחון עצמי. אני רואה את עצמי פחות כקורבן. אני הרבה יותר במגע עם הרגשות שלי. אני כבר לא מתבייש מהמיניות שלי – ובפעם הראשונה התחלתי להיות אותנטי בנושא זה עם חברים ועם המשפחה שלי. אני מחליט למי לספר על עצמי ובאיזה תנאים. אני יותר מסוגל לתקשר עם גברים. אני בנאדם יותר אוהב. נהייתי פחות שיפוטי, עד לנקודה שאני תומך בחופש לנישואין חד-מיניים, למרות שאינני רוצה בהם לעצמי.