:טלפון 
058.715.2029

:דוא"ל:
jimisrael2012@gmail.com

© 2019  

Brothers Road (Brothers on a Road Less Traveled)

מוחמד

 

בן 34, גר בממלכה המאוחדת, רווק, מוסלמי


מתוך הספר "אז ועכשיו" (כרגע רק באנגלית, יתורגם לעברית בקרוב).

 

 

משיכה חד-מינית "אז"

 

הזדהיתי כהוהוסקסואל בגיל 19. לפני כן, תמיד ריתק אותי המין שלי, למרות שזה לא התבטא בצורה מינית. בגיל 19, כשהייתי באוניברסיטה, בשיחותי עם אנשים אחרים, זה היה נראה לי שהומוסקסואליות היא הדרך היחידה להסביר למה אני כמו שאני. כך ההתנהגות שלי חיזקה את הרגשות ההומוסקסואליים (מערכת תגמול, כלבי פבלוב, וכו') והרגשות הפכו ליותר מוצקות. בגיל 21 הבנתי שהדת שלי יותר חשובה מחיי העולם הזה החולפים, ואם אל-והים לא רצה שאתנהג בצורה מסוימת, אז אני מקבל את סמכותו על חיי.

 

זה היה גהינום. מגיל 21-27, לא התעסקתי במין הומוסקסואלי, אבל הייתי אומלל כי בראש שלי, עדיין הייתי הומוסקסואל. הרמתי ידיים, וביקשתי מאל-והים להראות לי דרך החוצה.

 

מוטיבציה

 

הרגשתי שאני לא ממצה את הפוטנציאל שלי. חשתי שהגוף שלי נברא טבעית הטרוסקסואלי (מבחינת פיזיולוגית, ביולוגית, ואנדכרונולוגית) אבל הפסיכולוגיה שלי לא הייתה מותאמת. רציתי יותר מהחיים. נישואין, ילדים. לבטא את הפונציאל המלא שלי כגבר אנושי.

 

משיכה חד-מינית היום

 

אין לי משיכות חד-מיניות היום במובן שכשאני רואה גבר חתיך אינני מחפש אינטראקציה מינית בכלל. אני רואה אותו כשווה ערך – כמו אח עם תכונות טובות ופחות טובות. אם אני רואה בו תכונה מושכת, אני יודע שזה מפני שאני רוצה את התכונה הזו בעצמי.

 

יש לי משיכות מסוימות למין השני היום. אני מכיר בנשים כפרטנר הטבעי שלי. אבל נסיבות בבית ובתוכי עדיין מונעות ממני לחפש את זה – לא בגלל חוסר משיכה, אבל אולי בגלל חוסר ביטחון עצמי.

 

מה הוביל לשינוי

 

הלכתי למסע רוחני עם קבוצה של אחים מבוגרים וקיבלתי תחושה של ערך עצמי, גבריות ואחווה שתמיד חיפשתי. חזרתי הביתה והתחלתי להשתתף בקבוצת MANS שכלל הרבה גברים שהיו בסדנת "הגבר שבי" של PCC. זה מאד עזר לי להבין את הפסיכולוגיה של משיכה חד-מינית, מה ניתן לעשות כדי להתפתח, וכו'. עצם הידיעה של מה עומד מתחת להומוסקסואליות הייתה מאוד משחררת. לפחות ידעתי למה, ואיך להתקדם.

 

הכי מועיל?

 

זה היה משחרר בצורה מדהימה כשהגעתי לתובנה שהמקור למשיכה שלי לגברים אחרים לא היה בגלל הומוסקסואליות עצמה, אלא בגלל צורך עמוק לא מסופק להתחבר לגבריות כדי להשלים את הגדילה שלי. הבנתי שקשר מיני עם גברים לא עזר לי להשיג גבריות בתוך עצמי. זה היה ממש חסר תועלת – כמו לשתות מים מלוחים כשאתה צמא.

 

להסתכל בתוך הדת שלי לימד אותי להביט אובייקטיבית בבריאה שלי. וכל דבר בגוף שלי היה הטרוסקסואלי. טיפול במשיכה חד-מינית לא רצויה עזר לי לגלות את מה שתמיד ידעתי בתוכי: שזה היה בעצם הרצון להיות את הגבר הזה, ולא הרצון להיות איתו. השתתפות בקבוצת MANS, הרבה קריאה ב,NARTH ולעשות את המאמץ להיות יותר מעורב עם גברים הטרוסקסואליים, כולם עזרו לי להבין את המקום שלי כגבר בין גברים, ולגדול לתוך תחושה יותר נוחה של הגבריות שלי.

 

פחות מועיל, או אפילו מזיק?

 

האנשים בקבוצת ה-MANS היו לעיתים מאתגרים, כולנו נפצענו בצורה זו או אחרת בילדות. לכל אחד היו את ההרגלים, המקומות הלא בטוחים והרגישויות שלו. לפעמים זה לא עזר. הבנתי שאני זקוק לחברת גברים, במיוחד גברים מוסלמים, הטרוסקסואלים, גברים עם ביטחון עצמי. אני מכבד את האחים האחרים שעוברים טיפול למשיכה חד-מינית לא רצויה. אבל לפעמים הם לא יכולים לעזור לי כל כך כאשר יש להם עדיין הרבה סוגיות לברר לעצמם.

 

יתרונות נוספים

 

אני לא שופט אנשים מיד כמו פעם. זה לימד אותי אמפתיה. זה קירב אותי לאל-והים. הרבה יותר נוח לי היום בתוך העור לי. השיפור בערך העצמי והגדילה בגבריות שלי הם לא תועלות נוספות  – הם הם סוגית הליבה, ולא תופעות ליווי. ההומוסקסואליות עצמה היא תופעת לוואי, שהסתדרה מעצמה כשהערך העצמי והגבריות הפנימית שלי השתפרו.